RSM Shiff Hazenfratz Co
Languages

Languages

מגזין חודשי 10.7.17

newsletter.png

כתבות ופרסומים 

  • ראיון עם רו"ח ראובן שיף , אשר שודר בתכנית הכלכלית של גלי צה"ל ב- 27.6.2017.

 לראיון עם ראובן - לחץ/י  כאן (מתחיל בדקה – 5:45 ומסתיים בדקה – 12:20).

  • "החזרי מס בעקבות קיזוז הפסדים אופטימלי מרווחים בשוק ההון" – מאמר פרי עטו של רו"ח (משפטן) שי בן דוד , אשר פורסם במגזין "הבנקאות הפרטית" , יולי 2017.

למאמר של שי -לחץ/ י כאן .

  • "מילואימניקים עצמאים יקבלו פיצוי נוסף בגובה 25% "– מהלך שהוביל רו"ח שוקי מיניבצקי שותף בכיר ב- RSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח – כתבה  שפורסמה ב- 3.7.2017 במעריב. לכתבה לחץ/י כאן.

 

עדכונים והודעות

 

  • מס ריבוי דירות – דחיית מועד הדיווח -   

בעקבות העתירה שהוגשה בנוגע לתוקפן של הוראות החוק בנושא "מס ריבוי דירות" ולאור העובדה, כי טרם ניתנה הכרעה בעתירה זו, רשות המסים פרסמה הודעה לפיה נדחה מועד הדיווח שנקבע בחוק לגבי מס ריבוי דירות נדחה פעם נוספת, וזאת עד ליום 31.7.2017.

  • דחיית מועד הדיווח בגין עמדות חייבות בדיווח במע"מ ובמכס

בחודש דצמבר 2016, פרסמה רשות המסים רשימת עמדות חייבות בדיווח בנושא מע"מ ומכס, עליהן נדרש היה לדווח, ככל שננקטו בשנת המס 2016, עד ליום 1.7.2017 או עד מועד הגשת הדוח השנתי לשנת המס 2016 (לפי המוקדם) (וזאת לאחר שניתנה דחייה מיום 1.3.2017). במענה לפניות רבות, הודיעה רשות המסים על דחייה נוספת ואחרונה להגשת הדיווח בגין עמדות אלה, וזאת עד ליום 1.10.2017 או עד למועד הגשת הדוח השנתי לשנת המס 2016, לפי המוקדם מביניהם.

  • החלטות מיסוי בנושא דיבידנד מוטב לפי הוראת השעה

רשות המסים פרסמה החלטות מיסוי חדשות בנושא דיבידנד מוטב לפי הוראת השעה [אשר פורסמה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנות תקציב 2017-2018 (חלוקת דיבידנד בשיעור מס מופחת של 25% בתקופה שבין 1.1.2017-30.9.2017, כפוף לתנאים שנקבעו בהוראה)]:

 החלטת מיסוי 3232/17 – עניינה בבעל מניות מהותי שהינו בגיל פרישה וידוע כי יפרוש במהלך השנה הקרובה וממילא יפסיק לקבל משכורת מהחברה. מתוקף עבודתו בחברה, יקבל עם פרישתו פיצויי פרישה וקצבה מקופות הפנסיה. במסגרת ההחלטה נקבע, כי לצורך חישוב תנאי ממוצע ההכנסות בהוראת השעה, לאחר פרישת בעל המניות המהותי מהחברה, יראו את ההכנסות מפיצויים וקצבה אותן יקבל בשנות המס 2017-2019, כהכנסות המתקבלות בעקיפין מהחברה המחלקת את הדיבידנד.

 החלטת מיסוי 5016/17 – עניינה בבעל מניות שאמור לקבל דיבידנד שמקורו ברווחים שנצברו עד ליום 31.12.2016 בהתאם להוראת השעה, ואשר אמור להלוות לחברה את סכום הדיבידנד פחות ניכוי המס במקור (כך שבעל המניות יעמוד ביתרת זכות). במסגרת ההחלטה נקבע, כי יראו בדיבידנד המוטב כמשולם על ידי החברה והתקבל על ידי בעל המניות בהתאם להוראת השעה, וכן יראו ביתרת הדיבידנד המוטב לאחר ניכוי מס במקור כמושקעת בחברה בכפוף לתנאים הבאים: נוכה המס מהדיבידנד המוטב והועבר לפקיד השומה עד ליום 15.10.2017; והדיבידנד בניכוי המס נרשם בספרי החברה כהלוואה/יתרת זכות לבעלי המניות.

 החלטת מיסוי 1728/17 – עניינה בבעל מניות מהותי אשר קיבל את מניתיו בחברה בירושה בשנת 2016. מוריש המניות עבד בחברה וקיבלת ממנה הכנסות עד מועד פטירתו. לבעל המניות המהותי היורש לא היו הכנסות מהחברה בשנות המס 2015-2016. במסגרת ההחלטה נקבע, כי לצורך חישוב תנאי ממוצע ההכנסות בהוראת השעה יחושבו ההכנסות שהתקבלו על ידי בעל המניות היורש בלבד ובחישוב תנאי ממוצע ההכנסות של בעל המניות היורש לא תילקחנה בחשבון הכנסות המוריש מהחברה בשנים 2015-2016.

[את החלטות המיסוי ניתן למצוא באתר רשות המסים בקישורית – https://www.misim.gov.il/tmmisuyweb/frmAbsSearch.aspx?cur=4].

  • חוזר מס הכנסה 5/2017 – מנגנוני שימור ומגבלות על מייסדים ועובדי מפתח

רשות המסים פרסמה חוזר מקצועי המפרט את עמדת רשות המסים בנוגע למנגנוני שימור ומגבלות המושתים על מייסדים ועובדי מפתח. החוזר כולל התייחסות לשני מנגנונים שכיחים:

מנגנון Reverse Vesting – לגביו נקבע, כי בכפוף לעמידה בתנאים המפורטים בחוזר, החלת מנגנון זה אינה משנה את סיווג ההכנסה הנובעת ממכירת המניות להכנסה פירותית, וכי על מכירת מניות (ע"י המייסד/עובד המפתח), אשר הוחל עליהן מנגנון זה, יחולו הוראות חלק ה' לפקודת מס הכנסה (מס רווח הון), כאשר המחיר המקורי ויום הרכישה של אותן מניות יהיו אלו אשר נקבעו במועד ייסוד החברה/רכישת המניות, לפי העניין;

מנגנון Holdback – לגביו נקבע, כי תמורת ה- Holdback המשתלמת למייסדים/עובדי מפתח, וזאת עד למחיר המניה, כפי שנקבע בעסקת הרכישה, תתחייב במס רווח הון.

[לחוזר – לחץ/י כאן .

פסיקה

 

  • פס"ד אמות השקעות – ניתן לקזז הפסד מהכנסה שמקורה מחוץ לישראל לפני הפחתת הזיכוי בגין מיסים ששולמו בחו"ל.

המערערת הינה חברה ציבורית העוסקת במישרין, ובעקיפין באמצעות תאגידים שבשליטתה, בענף הנדל"ן, ובכלל כך בהשכרה, ניהול ואחזקה של נכסי מקרקעין מניבים. למערערת חברת בת בבעלות מלאה בקנדה (להלן: "אמות קנדה"), אשר רכשה בשנת 2001, בשותפות עם צד שלישי, נכס מניב בקנדה שהושכר לטווח ארוך, ואשר נמכר (ברווח) בסוף שנת 2007. על הרווח ממכירת הנכס שילמה אמות קנדה מס חברות קנדי בסך של 46 מיליון ₪. בשנת 2008, חילקה אמות קנדה למערערת דיבידנד בסך של 178 מיליון ₪, וזאת מתוך הרווח ממכירת הנכס. מסכום הדיבידנד הנ"ל נוכה בקנדה מס במקור בסך של 25 מיליון ₪. דהיינו, סך כל מסי החוץ הסתמכו בסך של כ- 71 מיליון ₪. בדו"ח השנתי לשנת המס 2008 הצהירה המערערת על הפסד עסקי שוטף בישראל, אשר הועמד על סך של 35 מיליון ₪ (בהתאם להסכם עם פקיד השומה), ואשר אותו ביקשה המערערת להעביר כהפסד מועבר לשנת 2009. באשר לדיבידנד מאמות קנדה, בחרה המערערת להחיל את מסלול הזיכוי העקיף [לפי סעיף 126(ב) לפקודה], כך שסכום ה"דיבידנד המגולם" עמד על 224 מיליון ₪ (סכום הדיבידנד ברוטו בצרוף מס החברות הקנדי). סכום הדיבידנד המגולם הוכפל בשיעור מס החברות (27% נכון לשנת 2008), כך שחבות המס בישראל על הדיבידנד המגולם (לפני זקיפת הזיכויים) הייתה 61 מיליון ₪. מסכום המס האמור, הפחיתה המערערת את סכום מסי החוץ ששולמו בשל הדיבידנד המגולם (71 מיליון ₪), כך שהחבות במס ישראלי התאפסה ואף נוצר עודף זיכוי בשל מסי החוץ בסך של 10 מיליון ₪, אותו ביקשה המערערת להעביר לשנות המס הבאות. לטענת פקיד השומה, יישום מסלול הזיכוי העקיף חייב להיעשות לאחר קיזוז ההפסד. דהיינו, אם ההכנסה מהדיבידנד המגולם הייתה 224 מיליון ₪, אזי ההכנסה החייבת, לאחר קיזוז הפסד בסך 35 מיליון ₪, עמדה על 189 מיליון ₪. ובמצב זה, מס החברות בישראל, לפי מתן הזיכויים, יעמוד על 51 מיליון ₪, כך שייווצר עודף זיכוי בשל מסי החוץ בסך של 20 מיליון ₪, אך לא נותר הפסד להעברה. יתרה מזאת, לגישת פקיד השומה, במקרה של שימוש בזיכוי עקיף, עודף זיכוי לא יועבר לשנות המס הבאות בהתאם להוראות סעיף 126(ה) לפקודה.  כתוצאה מכך, השאלה שהתעוררה היא האם חברה תושבת ישראל, אשר הפיקה הכנסה מחוץ לישראל, חייבת לקזז כנגד הכנסת החוץ האמורה הפסד מפעילות עסקית אחרת לפני שהיא זוקפת כזיכוי את המס הזר ששולם על הכנסת החוץ כנגד המס הישראלי העשוי לחול? במילים אחרות, האם החברה זכאית "לשמר" את ההפסד ולא לקזזו, כך שהחבות במס הישראלי בגין הכנסת החוץ תתאפס בזכות הזיכוי בשל מסי החוץ? בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. לאחר ניתוח הוראות החוק הרלוונטיות, קבע בית המשפט, כי באופן כללי חברה תושבת ישראל המקבלת דיבידנד מחברה תושבת חוץ, רשאית לבחור בין מסלול זיכוי ישיר לבין מסלול זיכוי עקיף בגין מסי חוץ. זיכוי רגיל בגין מסי חוץ ניתן מכוח סעיף 200(א) לפקודה, המורה כי הזיכוי יינתן "כנגד מסי ישראל לפי פקודה זו" (מס הכנסה ומס חברות לפי סעיף 199), ומסים אלה מחושבים בהתאם למכלול הוראות הפקודה, לרבות ההוראות המסדירות את נושא קיזוז ההפסדים. דין זה חל גם לגבי חברה תושבת ישראל הבוחרת במסלול הזיכוי העקיף, ולפיכך אין לקבל את עמדת המערערת [ע"מ 48642-02-14 אמות השקעות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים – לפסק הדין לחץ/י כאן.

 

 

 

 

?איך נוכל לסייע לך

צור עמנו קשר עוד היום בטלפון 03-7919111 או שלח לנו שאלות, תגובות או הצעות.

צור קשר