RSM Shiff Hazenfratz Co
Languages

Languages

מגזין 28.8.17

newsletter.png

 

כתבות ופסומים

  • ראיון עם רו"ח ראובן שיף , ששודר בתוכנית הכלכלית של גלי צה"ל  בערב ט' באב (31.7.2017) ועסק בהיבטים של עודף רגולציה , שררה ולעיתים יוהרה של חלק מהפקידות הממשלתית ועוד.  לראיון לחץ/י כאן הריאיון עם רו"ח שיף מתחיל מדקה 13:00 לערך).

 

עדכונים והודעות 

  • מסלולי הסיוע של משרד הכלכלה והתעשייה לקידום הצפון

משרד הכלכלה והתעשייה מציע שורה של תכניות ומסלולים לקידום פעילות בצפון, ובכלל כך: תמרוץ מעסיקים – קליטת עובדים מאוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך; תמרוץ מעסיקים – קליטת עובדים בשכר גבוה; מסלול העלאת פריון העבודה בתעשייה המסורתית בצפון; מסלולי סיוע לעידוד היצוא ועוד [מידע מפורט על מסלולי הסיוע ניתן למצוא באתר משרד הכלכלה והתעשייה. לקישור לאתר - לחץ/י כאן].

 

  • מדריך הטבות במס להורים עם ילדים קטנים -   

באתר רשות המסים עודכן מדריך הטבות במס להורים עם ילדים קטנים, וזאת בהתאם להטבות שהתווספו במסגרת תוכנית "נטו משפחה". עוד ניתן למצוא באתר רשות המסים מחשבון לחישוב נקודות הזיכוי, וכן מענה לשאלות שכיחות בנושא [לקישור לאתר - לחץ/י כאן)

 

  • החלטות מיסוי חדשות בנושא אופציות לעובדים

רשות המסים פרסמה החלטות מיסוי חדשות בנושא אופציות לעובדים:

 החלטת מיסוי 8597/17 – עניינה בשינוי תנאי אופציות שהוקצו לעובדים במסגרת הקצאה באמצעות נאמן במסלול רווח הון שבסעיף 102 לפקודה, וזאת לאור סיום יחסי עובד מעביד. ככלל, תכנית האופציות של החברה, שהינה חברה פרטית, קובעת כי במקרה של סיום יחסי עבודה יש לעובד תקופה של 3 חודשים להמיר את האופציות, אשר מועד הבשלתן הגיע נכון למועד סיום היחסים, למניות של החברה, שאם לא כן האופציות תפקענה. על אף האמור, ביחס לעובד תושב ישראל שסיים את העסקתו, אישרה החברה, כי תקופת המימוש יחס לאופציות שמועד הבשלתן הגיע, תוארך לתקופה של 12 חודשים (כאשר יתר תנאי ההקצאה לא השתנו). במסגרת ההחלטה נקבע, כי ככלל שינוי תנאי האופציות במסגרת סיום יחסי עובד-מעביד, ובמקרה זה הארכת תקופת המימוש, מהווה אירוע מס הן במישור החברה (לעניין חבות ניכוי מס במקור) והן במישור העובד. עוד נקבע, כי על האופציות יחולו הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, כך שהמס בגינן יחושב, ינוכה במקור וישולם רק במועד המרת האופציות למניות, וכי במועד אירוע המס הכנסת העובד תסווג כהכנסת עבודה מכוח סעיף 2(2) לפקודה ותהא חייבת במס שולי.

החלטת מיסוי 3227/17 – עניינה בחברה פרטית תושבת ישראל ("החברה") שהינה חברת בת של חברה ציבורית שאינה תושבת ישראל ("חברת האם"), אשר הקצתה לעובדיה אופציות בהתאם להוראות סעיף 102 לפקודה באמצעות נאמן במסלול רווח הון. בנוסף, חברת האם מבקשת להקצות זכות לקבלת "מניות נוספות", אשר בכפוף להתקיימותם של תנאים מסוימים, ובהם המשך יחסי עובד-מעביד בין החברה לעובד, תוקצה להם מניות שלה חברת האם, אשר תעבורנה לחזקת העובדים במועד עתידי ידוע מראש ללא

 תמורה בגינן. במסגרת ההחלטה נקבע מנגנון הסדר המס אשר יחול ביחס להקצאות במסגרת תכנית המניות הנוספות.

[את החלטות המיסוי ניתן למצוא באתר רשות המסים בקישורית –

https://www.misim.gov.il/tmmisuyweb/frmAbsSearch.aspx?cur=4].

 

  • מסלולים ירוקים חדשים בנושא מיסוי אופציות לעובדים

רשות המסים פרסמה שלושה מסלולים ירוקים חדשים בנושא מיסוי אופציות לעובדים:

 הקצאה בהתאם לתכניתESPP  עם נאמן;

 הקצאה בהתאם לתכנית ESPP ללא נאמן;

 החלפת אופציות/מניות שהוקצו במסגרת עסקת מכירת מניות החברה.

 

פסיקה 

  • פס"ד מוזס – הפסד הון שמקורו בשינוי שער חליפין אינו בר קיזוז -

בית המשפט העליון דן בבקשה לדיון נוסף בעניין יצחק מוזס ואח' שעניינה בשאלת התרת קיזוז הפסד הון שמקורו בשינוי שער חליפין. המבקשים החזיקו ומימשו בשנות המס נשוא הערעור ניירות ערך הנקובים במטבע חוץ או צמודים אליו. השקעות אלו הסבו להם הפסדים משמעותיים בשקלים, אשר נבעו מהתחזקות השקל ומירידת שער החליפין של מטבע החוץ ביחס לשקל. בדוחותיהם לשנות המס הרלוונטיות, קיזזו המבקשים הפסדים אלה מרווחי הון שנצמחו להם והעבירו הפסדים שלא נוצלו לשנות המס הבאות. פקיד השומה דחה את דיווחיהם וקבע, כי לא ניתן לקזז הפסד הון שנבע מירידת שער החליפין של מטבע זר שאליו מוצמד נייר הערך. משנדחו ערעוריהם של המבקשים בבית המשפט המחוזי, הוגשו על ידם ערעורים לבית המשפט העליון, אשר נדחו אף הם. בפסק הדין הוצגו שלוש גישות בקשר עם השאלה האם הפסד הון שמקורו בשינוי ערך מט"ח בו נקוב נייר ערך הינו בר קיזוז: הראשונה – גישת המבקשים, לפיה הפסד הון הוא הפסד נומינלי המהווה מקשה אחת "בלתי ניתנת להפרדה"; השנייה – גישת פקיד השומה, לפיה הפסד הון מחושב בערכים נומינאליים בהתאם להוראות סעיף 88 לפקודה, ורק לאחר מכן מבודד הרכיב האינפלציוני בהתאם לתנאי המהותי הקבוע בסעיף 92(א)(1) לפקודה (להלן: "הבחינה הדו שלבית"); השלישית – גישת בית המשפט המחוזי (גישת שני הנכסים), לפיה במכירת נייר ערך, הנקוב במטבע חוץ או צמוד אליו, נמכרים למעשה שני נכסים – נייר הערך עצמו ומטבע החוץ שבו נקוב נייר הערך. לאור הוראת סעיף 92(א)(1) לפקודה, לא ניתן לקזז את הפסד ההון הנובע מהנכס המגולם במטבע החוץ, הנגרם מהירידה בשער החליפין, שכן לו מרכיב זה היה רווח הוא לא היה מחויב במס. כחלק מניתוח הסוגיה נבחנו בפסק הדין דוגמאות מספריות המתארות את האפשרויות השונות, ובסופו של יום נקבע, כי עמדתו של פקיד השומה היא הנכונה. על פסק דינו של בית המשפט העליון הוגשה בקשה לדיון נוסף, אשר נדחתה אף היא. בית המשפט קבע בהחלטתו, כי פסק הדין מושא הבקשות אינו עונה על אמות המידה לקיומו של דיון נוסף וכי על אף שפסק הדין חידש הלכה בדיני המס, לא די בכך כדי להורות על קיומו של דיון נוסף. לגופו של עניין נקבע, כי הפרשנות שאומצה ע"י בית המשפט העליון מתיישבת באופן טבעי עם לשון הפקודה ומגשימה את תכלית החקיקה – יצירת הקבלה וסימטריה בין מיסוי רווחי הון לבין קיזוזי הפסדי הון. קרי, לא לאפשר קיזוז של סכומים והפסדים שלא היו ממוסים לו היו רווחים. לפיכך, במקרים שבהם עתיד להיות משולם מס רווח הון על רווח – ניתן לקזז הפסדים. במקרים שבהם רווח ההון פטור, ובמקרה דנן הכוונה לרווח הון אינפלציוני, לא מתאפשר לקזז הפסד מקביל [דנ"א 7517/16 יצחק נפך מוזס ואח' נ' פקיד שומה למפעלים גדולים – להחלטה לחץ כאן].

 

 

 

 

 

?איך נוכל לסייע לך

צור עמנו קשר עוד היום בטלפון 03-7919111 או שלח לנו שאלות, תגובות או הצעות.

צור קשר