RSM Shiff Hazenfratz Co
Languages

Languages

מגזין 31.1.17

כתבות ופרסומים 

  • ב- 2017 מניעים מחדש את גלגלי הצמיחה באמצעות השקעה במגזר העסקי – מאמר דעה פרי עטו של רו"ח ראובן שיף אשר פורסם במגזין הבנקאות הפרטית של חודש ינואר 2017 למאמר לחץ/י כאן.

  • ראיון עם רו"ח יהושע מיניבצקי בנושא פנסיה לעצמאים אשר שודר בתכנית הכלכלית של גלי צה"ל ב- 24.1.2017  (לראיון המלא לחץ/י כאן )

 

עדכונים והודעות 

  • שהייה בחו"ל של תושב ישראל לתקופה של עד 5 שנים אינה מבטלת את תושבותו של השוהה בחו"ל ושומרת על זכויותיו בביטוח לאומי

בשנים האחרונות אזרחים רבים עוזבים את הארץ למדינות אחרות ברחבי העולם למשך תקופה של מספר שניםבשל פעילותם העסקית או האקדמית,מה שמשפיע על מעמדם כתושבי ישראל וכפועל יוצא גם על זכויותיהם בביטוח ללאומי וביטוח בריאות. עד כה הייתהקיימת אי בהירות לגבי מעמדם של תושבי ישראל השוהים בחו"ל, שכן קיים שוני בין הגדרת התושבות לפי מס הכנסה ובין הגדרת התושבות לפי ביטוח לאומי. ע"מ להבהיר את הסוגיה נפגש רו"ח שוקי מניביצקי שותף בכיר במשרדנו ומי שמכהן כיו"ר ועדת הקשר של להב עם הנהלת המוסד לביטוח לאומי, ע"מ שהמל"ל ירענן את ההנחיות וייצור סדר בדברים. בעקבות הפגישה פרסם המוסד לביטוח לאומי נייר עמדה המבהיר את מעמדו של תושב ישראל השוהה בחו"ל והוסרה העמימות בנושא. (לנייר העמדה של המוסד לביטוח לאומי לחץ/י כאן).

 

  • חוזר מס הכנסה בנושא הוראת השעה לעניין חלוקת דיבידינד מוטב

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית שפורסם ביום 29.12.16, נקבעה הוראת שעה בדבר חלוקת דיבידנד לבעל מניות מהותי בשיעור מס מופחת של 25%, וזאת לתקופה קצובה החל מיום 1.1.2017 ועד ליום 30.9.2017 (להלן: "תקופת ההטבה"). בעניין זה, פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 1/2017 הכולל פירוט בדבר ההוראות והתנאים שנקבעו בהוראת השעה, ובכלל כך: על מקור הדיבידנד להיות ברווחים שנצברו בידי החברה המחלקת עד ליום 31.12.2016; מקבל הדיבידנד הינו יחיד בעל מניות מהותי או חברה משפחתית זכאית; החברה שילמה את הדיבידנד בתקופת ההטבה בלבד; סכום ההכנסות שיקבל בעל המניות המהותי מאת החברה המחלקת בכל אחת מהשנים 2017-2019, למעט ההכנסה מדיבידנד, לא ייפחת מממוצע ההכנסות שהתקבל בידו בשנות המס 2015 ו- 2016 מאת החברה המחלקת [לחוזר המלא – לחץ/י כאן].

 

  • טיוטת חוזר מקצועי בנושאי מיסוי על פעילות במטבעות וירטואליים

רשות המסים פרסמה טיוטת חוזר מקצועי בנושא מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים, כגון ביטקוין (Bitcoin) ולייטקוין (Litecoin). בהתאם לטיוטת החוזר, מטבעות וירטואליים אינם מהווים מטבע או מטבע חוץ לעניין חוק בנק ישראל, ומשכך גם לעניין פקודת מס הכנסה. לפיכך, ולאור הגדרת "נכס" בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה (הכוללת, בין היתר, כל רכוש, בין אם מדובר בנכס מוחשי ובין אם מדובר בנכס לא מוחשי), באופן עקרוני יש לראות במטבעות וירטואליים ככאלה הנכללים בהגדרת "נכס". בהתאם, מכירת המטבעות הווירטואליים תסווג כהכנסה הונית ותמוסה במס רווח הון. בנוסף, טיוטת החוזר כוללת התייחסות לעסקאות בהן נמכר נכס או ניתן שירות שתמורתם משולמת במטבעות וירטואליים וקובעת כי ייראו עסקאות מעין אלה כעסקאות חליפין. בהיבט של מס ערך מוסף, נקבע בטיוטת החוזר, כי המטבעות הווירטואליים הם בגדר "טובין" לכל דבר ועניין, תוך שמובהר, כי אין לראות בהם ניירות ערך או מסמכים סחירים לעניין חוק מע"מ.

 

  • מדריך מעודכן בנושא השכרת דירה למגורים בישראל

רשות המסים פרסמה מדריך מעודכן בנושא תשלום והקלות במס על הכנסה של יחיד מהשכרת דירה למגורים בישראל. המדריך כולל מידע בדבר מסלולי המיסוי הקיימים: מסלול הפטור ממס (מלא או חלקי), מסלול חיוב במס מופחת בשיעור של 10% ומסלול חוב במס לפי מדרגות המס [את המדריך המעודכן ניתן למצוא באתר רשות המסים בקישורית –https://taxes.gov.il/IncomeTax/Pages/IncomeTaxGuides/IncomTaxGuigeRentHakalot.aspx.

פסיקה 

  • פס"ד איזי פורקס – חברה קפריסאית שלה סניף בישראל אינה עונה על הגדרת "תושב חוץ" לעניין חוק מע"מ

ביום 1.3.2015, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין חברת איזי פורקס טכנולוגיות (2004) בע"מ (להלן: "המערערת") בקשר עם שתי החלטות של מנהל מע"מ בהשגה שהוגשה על ידה. המערערת הינה חברה בבעלות מלאה של חברת איזי פורקס קפריסין (להלן: "החברה הקפריסאית"), העוסקת בתחום הפורקס ובבעלותה תוכנה לסחר מקוון במט"ח. המערערת טענה, כי הינה עוסקת במתן שירותי מו"פ ושירותי תחזוקה ותמיכה לאתר האינטרנט של החברה הקפריסאית, ובהתאם דיווחה על הכנסותיה מאת החברה הקפריסאית כעסקאות המתחייבות במס ערך מוסף בשיעור אפס בהתאם להוראות סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ. מנהל מע"מ קבע, כי התוכן הכלכלי האמיתי של הקשרים בין החברה הקפריסאית לבין חברה קשורה נוספת בשם איזי פורקס בע"מ (להלן: "פורקס") מלמד, כי פורקס הינה סניף של החברה הקפריסאית ועל כן יש לה פעילות ועסקים בישראל וממילא אין לראותה כ"תושב חוץ" לעניין סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ. בית המשפט המחוזי בחן את הראיות ובסופו של יום דחה את הערעור תוך שקיבל את עמדת מנהל מע"מ, לפיה פורקס מהווה סניף של החברה הקפריסאית, ובהתאם יש לראות באחרונה כמי שיש לה עסקים ופעילות בישראל והיא אינה בגדר "תושב חוץ". על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אשר דחה אף הוא את הערעור בקובעו, כי משהוכח בביתה משפט המחוזי, כי לחברה הקפריסאית פעילות בישראל המתבצעת באמצעות פורקס, היא אינה בבחינת "תושב חוץ" לצורך חוק מע"מ ולפיכך לא חל מע"מ בשיעור אפס [ע"א 4149/15, ע"מ 29527-05-12 איזי פורקס טכנולוגיות (2004) בע"מ נ' מנהל מע"מ גוש דן – לפסק הדין בבית המשפט העליון לחץ/י כאן; לפסק הדין בבית המשפט המחוזי לחץ/י כאן].

 

  • פס"ד שטיינר – אי התרת קיזוז הפסדים לאחר שינוי בעלות בחברה ושינוי סוג פעילותה -

המערערת, חברת זאב שטיינר רואי חשבון (להלן: "המערערת"), הוקמה מלכתחילה בשם "מתפרת רמון בע"מ", ע"י המערער, רו"ח זאב שטיינר (להלן: "המערער") וע"י מר משה פרטוק, בחלקים שווים ביניהם. בהמשך השתנה יחס אחזקת המניות (51% הוחזקו ע"י המערער ו- 49% ע"י מר פרטוק). בשנת 1995, העביר המערער את חלקו במערערת לאשתו, גב' שטיינר, כך ש- 51% ממניות החברה הוחזקו על ידה ו- 49% ע"י מר פרטוק. פעילותה העיקרית של המערער הייתה הפעלת מתפרה, אך פעילות זו הופסקה עוד לפני שנת המס 2002. ביום 31.12.2008, בשל סכסוך שהתגלע בין בעלי המניות, הועברו מניותיו של מר פרטוק לחברה במסגרת רכישה עצמית וביום 31.5.2009, הועברו מניותיה של גב' שטיינר אל המערער בפטור ממס רווחי הון על פי סעיף 97(א)(5) לפקודה (מתנה לקרוב), כך שהפך לבעל מניות בשיעור של 100% במערערת. במהלך שנת 2009, לאחר העברת המניות, שינתה החברה את שמה ל"זאב שטיינר רואי חשבון" והפכה לחברה שאינה מוגבלת בערבות. החל משנת 2000 היה המערער שותף בשותפות משרד רואי חשבון, עד שביום 30.6.2009 נחתם הסכם בין המערער לבין המערערת בדבר השכרת המוניטין האישי של המערער למערערת. המערערת ביקשה לקזז את הפסדי העבר שלה, אשר נצברו עד לתום שנת 2008 מפעילות המתפרה, כנגד הכנסות החברה משותפות רואי החשבון. פקיד השומה קבע, כי אין להתיר את קיזוז ההפסדים, שכן לא הייתה כל מטרה מסחרית-עסקית בפעולות שנעשו וכל תכליתן היא הפחתת מס על ידי קיזוז ההפסדים ולכן מדובר בעסקה מלאכותית ופקיד השומה רשאי להתעלם ממנה. כמו כן, סבר פקיד השומה כי העברת המניות בין בני הזוג שטיינר אל נעשתה בתום לב, ולכן לא חל הפטור שבסעיף 97(א)(5) לפקודה והמכירה חייבת במס; וכי העברת הזכות בשותפות מהמערער לחברה מהווה אירוע מס. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהוגש על החלטת פקיד השומה בקובעו, בין היתר, כי נוכח הראיות שהוצגו בפניו לא היה טעם כלכלי ממשי בהעברת הבעלות במניות המערערת מגב' שטיינר למערער, זולת קיזוז ההפסדים. המערערים טענו, כי גם מקום שתידחה טענתם לקיומו של טעם מסחרי ממשי בפעולות שבוצעו הם זכאים לקזז את ההפסדים נוכח קביעת בית המשפט העליון בעניין בן ארי (לפיה, בעל השליטה והנישום שנשא בהפסדי החברה זכאי לקזז את הפסדיו גם אם היה שינוי בתחום פעילותה של החברה). בית המשפט דחה טענה זו, שכן במקרה דנן המערער כלל לא היה בעל מניות בחברה בעת שנוצרו ההפסדים מפעילות המתפרה, אלא אשתו. באשר לסוגיית העברת המניות בין בני הזוג, קבע בית המשפט, כי מאחר שלא ניתן הסבר משכנע לסיבת העברת המניות, זולת הכוונה לעשות שימוש בהפסדי החברה, הרי שאין המדובר בהעברה בתום לב הפטורה מרווח הון ופקיד השומה רשאי היה לחייב במס את ההעברה. גם הטענה, כי העברת זכותו של המערער בשותפות רואי החשבון לחברה הייתה השכרת מוניטין, נדחתה על ידי בית המשפט ונקבע, כי כל מערך ההסכמים הרלוונטיים מעידים על שהמערער מכר לחברה את זכויותיו בשותפות [ע"מ 44369-01-15 זאב שטיינר נ' פקיד שומה באר שבע – לפסק הדין לחץ/י כאן].

?איך נוכל לסייע לך

צור עמנו קשר עוד היום בטלפון 03-7919111 או שלח לנו שאלות, תגובות או הצעות.

צור קשר