המשק הישראלי זקוק לבוסטר שיעלה אותו מחדש על מסלול הצמיחה

מגמת המיתון עלולה להחריף. כלכלה בריאה אינה מושתתת רק על מחירי הדיור שאינם סבירים ועל יוקר המחיה שגם הוא מרקיע שחקים, אלא גם על רכיבים חשובים אחרים המהווים את היסודות למשק בריא וכלכלה איתנה

אחרי סערת ה-BRExit, שזעזעה את השווקים בעולם, עלינו לחזור אל חלקת האלוהים הקטנה שלנו ולטפל בחוליי הכלכלה והמשק הישראלים. האופטימיים שבינינו עשויים לחשוב כי לאור הסערות הכלכליות שחוו מדינות אירופה ניתן לדרג את כלכלת ישראל כאחת הכלכליות "החיוביות" בעולם.

אמנם איננו אלופי הצמיחה, אבל אין ספק שהאינדיקטורים הכלכליים שלנו עדיין מחמיאים ביחס לחלק ממדינות ה-OECD ואפילו מעוררים תהייה כיצד בסביבה גיאו-פוליטית דליקה כל כך הכלכלה הישראלית עדיין עמידה ושיעורי האבטלה בה נמוכים יחסית.

אבל, אל לנו ליפול למלכודת הדבש הזו: בשנים האחרונות כלכלת ישראל ממשיכה להציג שיעורי צמיחה נמוכים וממשיכה לחוות בעיות פריון קשות בשוק העבודה.

משיעורי צמיחה שנתיים מרשימים בתחילת העשור של 5%-5.5%, ירד שיעור הצמיחה בישראל בשנים 2014-2015 לכ-2.5% בלבד והמגמה כאמור נמשכת וגם מחריפה בשנת 2016. הוסיפו לכך את הנתון כי בשבעת החודשים האחרונים מי שמכהן בתפקיד שר הכלכלה הינו ראש ממשלת ישראל, אשר מתוקף תפקידו ומתוקף המציאות שבה אנו חיים אינו מסוגל להקדיש את כל מרצו רק לנושאים כלכליים בוערים ככל שיהיו ולקדם את התעשייה והמסחר במשק.

מינוי שר כלכלה אינו רק בחזקת מינוי, אלא הוא טומן בחובו תפיסה שלמה על אודות חשיבותה של הכלכלה בעיני הקברניטים. לדאבוני העובדה כי ראש הממשלה

אינו מייחס יתר חשיבות למינויו של שר כלכלה במשרה מלאה מעידה בעיני על חוסר הרצינות שהוא מייחס להידרדרות בשיעורי הצמיחה. משנת 2008 ועד היום נמשכת כאמור מגמה של האטה מתמשכת וירידה חדה בשיעור הצמיחה במשק לצד פערים חברתיים עמוקים.

מינויו של שר כלכלה במשרה של 24/7 עשוי לשדר לפחות מסר של רצינות למצב המשק ולהנעת גלגלי הכלכלה מחדש. יהיו שיטענו ובצדק, כי ישראל אינה פועלת במנותק וכי ירידה זו נובעת מההאטה בסחר העולמי, מהירידה במחירי הנפט, משינוי המודל הכלכלי בסין שהוביל לירידה חדה במחירי הסחורות ומסיבות אחרות.

אני לעומתם סבור כי אחרי תקופה ארוכה של כשמונה שנים אזלו התירוצים והגיע הזמן להתעורר, להביט במראה ולקחת אחריות!

ובמילים אחרות: הגיע הזמן להודות בעובדה, כי שיעורי הצמיחה הנמוכים נובעים גם מחוסר התייחסות רצינית וטיפול אסטרטגי ויסודי בבעיית חוסר הפריון בשוק העבודה כמו גם מהיעדר אטרקטיביות וכושר תחרות נמוך בהשוואה למדינות אחרות, ולראייה, מיקומה המידרדר של ישראל במדד Doing Business של הבנק העולמי ממקום 26 בשנת 2006 למקום 53 בשנת 2016. היטיב לנסח זאת מנכ"ל google העולמי בעת ביקורו האחרון בארץ באומרו: "אני מודאג שלישראל, אומת הסטארט אפ קמו מתחרות".

er2b.jpg

אבטלה ופריון

ואכן בשנים האחרונות אנו חווים ירידה חדה גם בייצוא של מגזר ההייטק. יש שיטענו כי לכאורה קיים פה פרדוקס, שכן שיעור האבטלה עומד על פחות מ-5% ובמצב שכזה היינו מצפים כי המשק יימצא בגרף של מגמת צמיחה מואצת.

אבל, חשוב לזכור כי נתוני האבטלה הנמוכים יחסית של המשק הישראלי למרות ההאטה בצמיחה נובעים מכך שמרבית המשרות החדשות נוספו במגזרים שבהם הפריון נמוך יחסית, ובראשם המגזר הציבורי ולא בענפי ההיי-טק, התעשיות עתירות הידע וכלל המגזר העסקי שבהם לא רק שלא נוספו משרות, אלא ההיפך הגמור. נכון, מושקעים מאמצים רבים המבוזרים וממוקדים בנושאים "הבוערים", אולם אין ראייה כוללת של כלל המשק. אין ספק, כי הטיפול ביוקר המחייה ובבעיית הדיור הינו חשוב מאוד ושר האוצר כחלון עושה מאמצים רבים על מנת לטפל בהם, אך יחד עם זאת לא ניתן להסתפק בטיפול רק בסוגיות סלקטיביות באמצעות מהלכים "קוסמטיים" קצרי טווח. על משרד האוצר לשנס מותניים ולגבש תוכניות שיובילו שינוי מהותי, שמטרתו להקל על יזמים, להפחית את הרגולציה ובעיקר להתוות תכנית ארוכת טווח שאינה נשענת ע  סיסמאות ושתתייחס לנקודות ייחודיות לישראל כגון הפוטנציאל שאינו ממוצה בקרב אוכלוסיות חלשות כמו גם השקעת משאבים רבים בהגברת הייצוא שיניבו בעתיד יתרון יחסי גדול.

מגזר חשוב אשר נדרשת לו התייחסות וחשיבות עם משקל יתר הינו חברות ה-Middle Market , מרבית העסקים המשתייכים למגזר זה חווים קשיים רבים וחלקם נסגרים או מעתיקים את פעילותם לחו"ל בשל הידר נגישות מספקת למקורות מימון, ביורוקרטיה חונקת ועוד. יש לזכור, כי ללא סקטור ה-Middle-Market שרבים אינם מכירים מספיק בחשיבותו לא יהיה גידול בצמיחה אלא ההיפך, תימשך מגמת הידרדרות!

חובה על קברניטי המשק לייצר סביבה עסקית בריאה ואטרקטיבית הן לחברות ישראליות והן לחברות זרות. את זאת ניתן לעשות באמצעות שמירה על שיעורי מס סבירים, הקטנת נטל הביורוקרטיה והגברת כושר התחרות.

צעד חשוב אשר לדעתי עשוי לעודד השקעות במגזר העסקי הינו התרת "פחת מואץ", קרי הגדלת שיעורי הפחת שיוכרו לצרכי מס מה שעשוי להוות קטר שיסייע לתמרץ השקעות ויעודד את הפעילות היצרנית במשק. בנוסף, יש להמשיך לפעול ביתר שאת לחידושן ולעידודן של השקעות חדשות על-ידי מתן תמריצים. לאחר שלושה עשורים מתוכנית הייצוב הכלכלית, הגיעה העת לבחון מחדש מודלים לשיפור ההתייעלות בסקטור הציבורי, המהווה את אחד הגורמים לפריון הנמוך של המשק ולהפכו באמצעות תוכנית מפורטת למגזר המסייע לחולל צמיחה כיוון שבסופו של יום לא הממשלה היא זו האמורה לייצר מקומות עבודה חדשים, אלא המגזר העסקי.

לסיכום, אנו מצויים במדרון חלקלק ובתחילתו של מיתון ואם הממשלה הפועלת מזה מספר חודשים ללא שר כלכלה לא תתעשת, חוששני כי מגמת המיתון עלולה להחריף. כלכלה בריאה אינה מושתתת רק על מחירי הדיור שלית מאן דפליג אינם סבירים ועל יוקר המחיה שגם הוא מרקיע שחקים, אלא גם על רכיבים חשובים אחרים המהווים את היסודות למשק בריא וכלכלה איתנה.

לכתבה באתר YNET - לחץ/י כאן

?איך נוכל לסייע לך

צור עמנו קשר עוד היום בטלפון 03-7919111 או שלח לנו שאלות, תגובות או הצעות.

צור קשר

Authors

ראובן שיף
יו"ר הפירמה