מיסוי דמי שכירות

כידוע, יחיד שלו הכנסה מהשכרת דירה המשמשת למגורים בישראל, יכול ליהנות מתשלום מס בשיעור של 10% במקום מס שולי, ככל שהכנסתו מדמי שכירות אינה הכנסה מעסק, אך אינו זכאי לנכות הוצאות כלשהן מהכנסות דמי השכירות. 
כפי שפרסמנו בעבר, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ"ג-2023 ("חוק ההסדרים"), אשר פורסם ביום 31.5.2023, תוקנו, בין היתר, הוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה.
במסגרת התיקון האמור, התווספה הטבה המאפשרת ליחיד שהפיק הכנסה מדמי שכירות בהשכרת דירתו היחידה בישראל לנכות מהכנסתו זו סכומים ששילם באותה שנה בגין השכרת דירת מגורים אחרת למגוריו בישראל ("הוצאות השכירות") או בגין תשלומים בעד החזקת היחיד או בן-זוגו המתגורר עימו בבית אבות או בבית חולים גריאטרי ("התשלום השנתי"), וזאת עד לסכום הכנסתו מדמי השכירות באותה שנה או עד לסכום של 90 אלף ₪  בשנה (קרי, 7,500 ₪  לחודש), לפי הנמוך ביניהם. כל זאת, בלבד שדמי השכירות ששילם או חלקם לא נדרשו בניכוי בחישוב הכנסתו החייבת של היחיד או אדם אחר; וכן שהוצאות השכירות או התשלום השנתי לא שולמו לקרובו של היחיד. יש לשים לב, כי ככל שהוצאות השכירות או התשלום השנתי שהיחיד שילם עולים על דמי השכירות שקיבל, לא ייווצר ליחיד הפסד לקיזוז.
למעשה, בהתקיים התנאים, ההטבה מאפשרת ליחיד המשכיר את דירתו היחידה בישראל ושוכר דירת מגורים אחרת, לשלם מס בשיעור של 10% רק על יתרת ההכנסה לאחר קיזוז דמי השכירות המשולמים על ידו, ולכך עשוי להיות חיסכון משמעותי במס.

ההטבה האמורה חלה על הכנסות שכירות שהופקו בשנת 2023 ואילך, כאשר את המס יש לשלם תוך 30 יום מתום שנת המס שבה התקבלה ההכנסה מדמי השכירות. תשלום המס לאחר המועד האמור יחויב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בחוק.