קיזוז הפסדי הון

הפסד הון ניתן לקיזוז רק אצל אותו נישום שבו נוצר, בשנה השוטפת או בשנים הבאות, ללא אפשרות להעברתו לישות משפטית אחרת, גם לא בדרך של הורשה

כגון הפסד מהפרשי שער בידי יחיד בשל מכירת נכס לא יותר בקיזוז כנגד רווח הון, שכן אם היה רווח היה פטור ממס

יתרת המחיר המקורי של הנכס הנמכר תחושב בהתאם לשיעורי הפחת הקבועים בישראל, כך שייתכן רווח בישראל גם אם אין רווח במדינה המקור של הנכס.

ככל הפסד הון ניתן לקיזוז כנגד רווח הון או שבח בלבד (לרבות סכום אינפלציוני ביחס של 1:3.5)

הפסד כאמור יותר בקיזוז באותה שנת מס, גם כנגד:

• ריבית/דיבידנד מאותו נייר ערך;
• ריבית/דיבידנד מניירות ערך אחרים, כפוף לכך ששיעור המס אינו עולה על 25% ליחיד או 23% לחברה, והכנסות אלה אינן עולות לכדי עסק.
• (* דיבידנד כולל דיבידנד רעיוני, כגון מחברה נשלטת זרה)

• ראשית יקוזזו כנגד רווחי הון מחוץ לישראל;
• הפסדי הון מניירות ערך – יותרו בקיזוז גם כנגד ריבית או דיבידנד שהופקו מחוץ לישראל באותה שנת מס;
• היתרה שלא קוזזה – תותר בקיזוז מול רווחי הון בישראל

הפסד הון שלא ניתן היה לקזזו בשנת המס יועבר לשנים הבאות ויקוזז כנגד רווח הון בלבד

קיזוז הפסד הון יותר רק אם הנישום הגיש דוח בשנת יצירת ההפסד ובשנת הקיזוז

יחול במועד מכירת הנכס

כפוף לתנאים שפורטו לעיל, נישום רשאי לבחור את סדר הקיזוז כמפורט להלן, למעט הפסד הון מנכס מחוץ לישראל שיקוזז תחילה מול רווחים מחוץ לישראל: 

• כנגד רווח הון ריאלי;
• שבח מקרקעין;
• ריבית;
• דיבידנד

• אין חובה לקזז הפסדים כנגד הכנסה פטורה כגון סכום אינפלציוני פטור או דיבידנד פטור.
• הפסד הון בגין הכנסה שחל עליה פטור חלקי יותר בקיזוז באופן חלקי בהתאם ליחס בין רווח ההון החייב לכלל רווח ההון.

כשפנקסי הנישום אינם קבילים ייתכן שלא יותרו בקיזוז הפסדים שוטפים או מועברים

ניתן לקזז הפסד הון כנגד החלק החייב של רווח הון )החייב במס בשיעור של 25%( שנבע ממימוש אופציות לפי סעיף 102 לפקודה

במכירת נייר ערך צמוד/נקוב מט"ח בידי יחיד שער המטבע נחשב כמדד והחלק האינפלציוני פטור, ולכן הפסד מירידת שער מט"ח לא יותר בקיזוז. בפועל קיים מנגנון דו שלבי לחישוב ההפסד המותר בניכוי במקרה זה: 

• שלב ראשון – חישוב הפסד ההון הנומינאלי.
• שלב שני – חלק ההפסד המותר בניכוי הינו חלק ההפסד שאילו היה רווח היה חייב במס